Episode notes
התוכן ברכות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ערב יום הכיפורים, ה'תש"מ: 1) בבית הכנסת אחר תפילת מנחה. 2) להתלמידים שיחיו, לפני "כל נדרי". ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2026 Synopsis The Rebbe’s Brachos on Erev Yom Kipppur 5740: (a) in the main shul after Mincha and (b) to the yeshiva students before Kol Nidrei For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2026 לזכות מרת טובה מיכל רות בת ר' דוב שתחי' ליום ההולדת שלה ערב יום הכיפורים לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
Podcast
The Daily Sicha - השיחה היומית
The Daily Sicha · Devotional & Spiritual · Hebrew
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day. https://thedailysicha.com/
More from The Daily Sicha - השיחה היומית All episodes →
-
28 Sep 2026
יום ב', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן מענה לשואלים מהו המקור למ"ש אדה"ז בסידור שמצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בסוכה ? ועוד, מזה שהשל"ה כותב על דבר זה "מצא כתוב בכתבי האריז"ל " "מוכיח" שאכן אין הכרח לזה עפ"י נגלה !: ובהקדמה, דלכאו' הקושיא על אדה"ז היתה צ"ל – להיפך: מדוע כותב ע"ז רק שזהו "מצוה מן המובחר", הרי הדין הוא דבסוכה צ"ל "תשבו כעין תדורו" עד שאפי' עניני הרשות צ"ל בסוכה, עאכו"כ שמצות ד' מינים צ"ל בסוכה מן הדין ?! והביאור: כוונת אדה"ז היא שנוסף על החיוב לנטילת ד' מינים בסוכה מצד מצות סוכה , הנה גם כדי לקיים מצות ד' מינים מן המובחר ה"ז צ"ל בסוכה (וענין זה מקורו בכתבי האריז"ל). וההוראה: כדי שלימוד התורה (שזהו ענין…
-
25 Sep 2026
יום ועש"ק, י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן ידוע מה שאמרז"ל שמצוות לקיחת הד' מינים מורה על האחדות בין הד' סוגים בבני-ישראל – את הסוג שיש בהם תורה ("טעם") ומצוות ("ריח") ואת השאר הסוגים וכו'. ולכאו', מהו הצורך בלקיחת הד' מינים הגשמיים , הרי יכלו לפעול את האחדות ע"י העיקר – שיקחו א' מכל הד' סוגים דבנ"י ו"לנענעם" ביחד?! והביאור: הכוונה היא אכן לאחד את בנ"י – אבל זה צריך לבוא עד לעוה"ז הגשמי, נשמות בגופים . ועד"ז לא מספיק להסתגר בביהכנ"ס ובית המדרש, מקום שאין שם ענין מלבד יהדות, אלא מוטלת על כל א' השליחות "לעשות לו ית' דירה בתחתונים ". ועד"ז בנוגע לענין ה"מבצעים" המדובר לאחרונה – שענינם פעולות בגשמיות העולם : מבצע צדקה (שכוללת כל…
-
24 Sep 2026
יום ה', י"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ז
התוכן א) הקשר בין " מלכתחילה אריבער " למ"ש בחמישי דפ' וזאת הברכה : "דן גור ארי' יזנק מן ההבשן" - דן , ה" ירוד שבשבטים ", מקבל ענין שהוא "אריבער" למעלה מכל השבטים כולל "גור ארי' יהודה" - " גור ארי' " באופן של זינוק וקפיצה וכו'. וכן בסיום השיעור: "ובגאותו שחקים" - מקור ברכת כאו"א מישראל (כפי' רוב המפרשים) הוא ב" שחקים ", ובזה גופא באופן של " ובגאותו "! וברכות אלו נמשכות למטה מטה בפועל באופן של " וזאת הברכה " - מראה באצבעו הגשמי ואומר " זאת "! ב) לדאוג לכך שכאו"א מישראל יוכל לקיים את המצוה ד"ושמחת בחגך" עם משפחתו וכו', ולא לחכות בזה עד שיבואו אליו לבקש אלא עליו ללכת ולחפש את כל הזקוקים לעזרה,…
-
23 Sep 2026
יום ד', י"ב תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן פעם אמר אדמו"ר מהר"ש : "הבעש"ט והה"מ הם כתר דאצילות, רבנו הזקן – ספי' החכמה, אדמו"ר האמצעי – ספי' הבינה, והאבא (הצ"צ) – דעת". והמשיך: "כתר הוא ממוצע, ויש בו בחי' תחתונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, ובבחי' עליונה שבתחתון יש בו יסוד ושרש החכמה, ולכן רבנו הזקן (חכמה) ישב במזריטש (כי המגיד הוא בחי' התחתונה שבכתר)". וסיים: "איצט דאַרף מען צופאָרן צום טאַטן [אל האהל הק' של הצ"צ] הערן וואָס ס'טוט זיך". והביאור: כתר , ובפרט בחי' העליונה שבו, הוא בחי' הסובב שלמע' מעולמות ומקיף את כל העולמות בשווה , וידוע ש" דעת מחליף את הכתר ". וידוע שהנהגת אדמו"ר מהר"ש בכל הקשור לעסקנות ציבורית וההנהגה עם…
-
22 Sep 2026
יום ג', י"א תשרי, ה'תשפ"ז – מחרת יוהכ"פ "בשם השם"
התוכן תכלית השלימות והכוונה באמירת "שמע ישראל גו' אחד " עם כוונת מס"נ בפועל בסיום עבודת יוהכ"פ, בחי' יחידה שבנפש, היא – (לא יציאת הנפש מן הגוף, אלא) שהמס"נ תתבטא ותתגלה בכל פרטי העבודה דתומ"צ (וזהו שממשיכים לומר לאח"ז ג"פ "ברוך שם וגו'", וז"פ "ה' הוא האלקים"), ועד גם בעניניו הגשמיים , וכמו שאומרים לו מיד במוצאי יוהכ"פ " לך אכול בשמחה לחמיך "! אמנם האכילה הוא ע"י שיניים גשמיים וכו', אבל מי הוא האוכל – יחידה שבנפש ! ועד ש( אצלו עכ"פ) ניכר בגלוי שכל פרטי עניניו חדורים עם יחידה שבנפש. וכהסיפור על החסידים ברוסיא שהלכו פעם ברחוב לאחרי התוועדות חסידית שבה דיברו בענין הביטול, ושוטר א' צעק לעברם 'מי…
-
18 Sep 2026
יום ועש"ק פ' האזינו, ז' תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן התחלת שישי דפ' האזינו הוא "כי אשא אל שמים ידי [ בשבועה . רש"י] ואמרתי חי אנכי לעולם, אם שנתי ברק חרבי וגו'", ובסיום השיעור "וכפר אדמתו עמו". וצ"ל מהו הצורך ב"שבועה", ועוד מוסיף "ואמרתי חי אנכי לעולם", ה"ז תביעה צודקת ?! והביאור: הדיוק בזה הוא שהענין ד"חי אנכי" יומשך " לעולם " – א) בעוה"ז למטה מעשרה טפחים. שהשכינה תרד ותראה בצרתם של ישראל, "גלו לאדום – שכינה עמהם ". וע"ז צ"ל "שבועה". ב) "לעולם" מלשון זמן . והיינו, כי מצד גודל החביבות בעבודת בנ"י בזמן הגלות, שלא מתביישים מן המלעיגים וכו', יכולה היתה הגלות להמשך עוד ועוד (כידוע ביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר במ"ש בנוגע גלות מצרים "ברוך המקום ברוך…
-
17 Sep 2026
יום ה' פ' האזינו, ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, ה'תשפ"ז
התוכן התוועדות זו קשורה עם ה"יאָרצייט" [של הרבנית הצדקנית חנה ע"ה], ומקרא מלא דיבר הכתוב "והחי יתן אל לבו" – שגם בנוגע לענין כזה , ענין של פירוד הנשמה מהגוף, ולפני כו"כ שנים, צ"ל מזה פעולה בנוגע ל"החי", "היום לעשותם". ובנדו"ד – הרי ההתבוננות וה"יפשפש במעשיו" צ"ל בעיקר בענינים המיוחדים לנשים , שכללותם – ג' הענינים המרומזים בר"ת " חנה " (או "החן") ומוזכרים במשנה במס' שבת (פ"ב מ"ו): נ דה, ח לה (וכשרות האכו"ש בכלל) ו ה דלקת הנר (של שבת ויו"ט). ואע"פ שכל ג' ענינים אלו נוגעים ושייכים גם לאנשים, כמובן, אבל האחריות ע"ז היא בידי הנשים במיוחד . ומזה מובן שהתוועדות זו צריכה לפעול תוספת כח בג' ה"מבצעים"…
-
16 Sep 2026
יום ד' פ' האזינו, ה' תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן 1) בנוגע לעשרת-ימי-תשובה כותב הרמב"ם (הל' תשובה) " נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצוות מראש השנה ועד יום הכפורים" יתר מכל השנה ", ומפרט את ענין הצדקה במיוחד אף שזה נכלל ב"מצוות" וכו'. ואף שפלא הדבר שענין זה לא מובא בטור ובשו"ע (שלכן לא מביאו אדה"ז בשולחנו) אע"פ שהם מביאים כו"כ הנהגות הקשורות לעשרת-ימי-תשובה ובכלל מביאים הם לשונות של הרמב"ם וכו', אבל בנוגע לפועל , מכיון שהרמב"ם כותבו בפירוש, ברור הדבר שזוהי הוראה – " נהגו כל בית ישראל "! 2) יש להסביר לכאו"א מישראל ענינם של עשרת-ימי-תשובה, כלשון רבותינו נשיאינו שזהו זמן " קירוב המאור (הקב"ה) אל הניצוץ (הנשמה)",…
-
15 Sep 2026
יום ג' פ' האזינו, ד' תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן כאן המקום להודות לאלו שהביעו את איחוליהם לקראת השנה החדשה, היות ואין ביכולת להודות לכאו"א בפרטיות, וכבר נאמר "ואברכה מברכיך" – בברכתו של הקב"ה ש"תוספתו מרובה על העיקר". הודעה נוספת עבור הרבים: ישנם כאלו שמתפלאים ע"ז שאינם מקבלים מענה על השאלות ששואלים – כבר אמרתי כמ"פ שמפני רוב הטרדות בימים אלו אין הזמן גרמא לענות לכאו"א בפרטיות. והעצה לדעת כיצד להתנהג – להתקשר עם ה"חלק אלקה ממעל ממש" שבלבו פנימה, ע"י תומ"צ, וה' יאיר את מוחו ולבו. ובפרט בנוגע לענינים שכבר הבעתי את דעתי בעבר. לדוגמא: תלמידים ששואלים היכן להמשיך לימודיהם – שייך להנהלת המוסד שבו לומדים. אלו ששואלים אודות הנסיעה מאה"ק לכאן…
-
14 Sep 2026
יום ב' פ' האזינו, ג' תשרי, צום גדלי' – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ז
התוכן י"א שהמאורע ד"צום גדלי'" אירע בר"ה עצמו (אלא שדחו את הצום ליום חול שלאח"ז). ולכאו' הענין ד" צום גדלי'" הוא להיפך מר"ה שהוא זמן שמחה , ובאופן ד" אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו . . כי חדות ה' היא מעזכם", ומזה מובן במכ"ש בנוגע לרוחניות הענינים, ובפרט ביום שה' מקבל בשלימות את ה"תמליכוני עליכם"?! ומכיון שכל דבר הוא הוראה בעבודת ה', ובפרט ענין כזה , צ"ל קשר בין הענינים, ואדרבה – מכיון שנצטוינו " להעלות בקודש" צ"ל שיש עילוי ב"צום גדלי'" על חודש אלול, ימי הסליחות, ערב ר"ה ואפי' על ר"ה עצמו! והביאור: בר"ה קיבלו בנ"י ברצון על עצמם את מלכותו ית'. אבל ב"צום גדלי'", בגלל המאורע…
Take it with you
The Melo app keeps playing with the screen off, works in the car and on your watch, wakes you to your station, and browses the whole catalogue offline. Free, no ads, no account.
