Episode notes
התוכן בפסוק [בשני דפ' האזינו] "כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו" ישנם ב' ענינים: א) יעקב חבל נחלתו. וכמ"ש בד"ה באתי לגני ה'תש"י שנשמת האדם הוא החבל המקשר את האדם הנמצא למטה עם שרשו ומקורו למעלה, והיא "שזורה" מתרי"ג נימין, תרי"ג כחות (כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שבגוף) שבהם תלויים התרי"ג מצוות. אבל על ההתקשרות של ה"נימין" (וגם על כללות ההתקשרות שע"י החבל) יכולה הרוח שטות להעלים. ב) למעלה מזה – " חלק הוי' עמו", חלק מן העצם, שע"י תופסים בהעצם כולו. והוא אצל כאו"א מישראל, שהרי " עַמו " כולל גם הפירוש מלשון "גחלים עוממות ", כמו "אין מלך לא עם ", שהם דברים זרים ונפרדים וכו'. ובעבודה: הרוח שטות…
Podcast
The Daily Sicha - השיחה היומית
The Daily Sicha · Devotional & Spiritual · Hebrew
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day. https://thedailysicha.com/
More from The Daily Sicha - השיחה היומית All episodes →
-
14 Sep 2026
יום ב' פ' האזינו, ג' תשרי, צום גדלי' – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ז
התוכן י"א שהמאורע ד"צום גדלי'" אירע בר"ה עצמו (אלא שדחו את הצום ליום חול שלאח"ז). ולכאו' הענין ד" צום גדלי'" הוא להיפך מר"ה שהוא זמן שמחה , ובאופן ד" אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו . . כי חדות ה' היא מעזכם", ומזה מובן במכ"ש בנוגע לרוחניות הענינים, ובפרט ביום שה' מקבל בשלימות את ה"תמליכוני עליכם"?! ומכיון שכל דבר הוא הוראה בעבודת ה', ובפרט ענין כזה , צ"ל קשר בין הענינים, ואדרבה – מכיון שנצטוינו " להעלות בקודש" צ"ל שיש עילוי ב"צום גדלי'" על חודש אלול, ימי הסליחות, ערב ר"ה ואפי' על ר"ה עצמו! והביאור: בר"ה קיבלו בנ"י ברצון על עצמם את מלכותו ית'. אבל ב"צום גדלי'", בגלל המאורע…
-
11 Sep 2026
יום ו', כ"ט אלול ה'תשפ"ו, ערב ש"ק ראש השנה ה'תשפ"ז
התוכן התרת נדרים, וברכת כ"ק אד"ש אחרי התרת נדרים ואחרי קבלת הפ"נ כללי, כ"ט אלול ה'תשמ"ט, ערב ש"ק ר"ה ה'תש"נ. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2026 Synopsis Hataras Nedarim and the Rebbe’s brachah after receiving the Pan Klali , 29 Elul 5749, Erev Rosh Hashanah 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2026 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי' ליום היארצייט שלו יום א'…
-
10 Sep 2026
יום ה', כ"ח אלול, אור לכ"ט אלול – ערב ש"ק וראש השנה, ה'תשפ"ו
התוכן 1) לילה זו נק' " זכור ברית " מצד הפזמון " זכור ברית אברהם וכו'" שי"א בסליחות דער"ה. ואע"פ שלפי מנהגנו אין אומרים זה, אבל " שמא מילתא היא ": קשר של " ברית " הוא למע' מטו"ד ולא משתנה , וכך צ"ל הקשר עם ה'. ויה"ר שה" זכור ברית אברהם וכו'" כשלעצמו ימשיך ענין זה בפועל כבר ביום א' דר"ה (שבש.ז. חל בשבת והענינים נפעלים מצד עצם קדושת השבת ), שמיד אחרי הזמן דתק"ש (אם זה הי' ביום חול) כבר תתקיים הענין ד" מתעשרת בסופה " וכו'. וזה נמשך בכוח"ט לשנה טובה ומתוקה בבני חיי ומזוני רוויחי. 2) סיום חמישי דפ' האזינו הוא " וכפר אדמתו עמו ", ופרש"י – פשש"מ – "וכפר לשון ריצוי ופיוס ... כשעמו מתנחמים ארצו מתנחמת…
-
9 Sep 2026 · 10 min
יום ד', כ"ז אלול, ה'תשפ"ו
התוכן יש דיעה בגמ' שמ"ש "שבתון זכרון תרועה" הכוונה שבר"ה שחל להיות בשבת לא יהי' "תרועה ממש, אלא מקראות של תרועה יאמרו ". היינו שישנו אז חיוב מן התורה לומר פסוקי שופרות. ואע"פ שלפי המסקנא פסוק זה הוא רק אסמכתא, אבל "אלו ואלו דברי אלקים חיים". לפי דיעה זו נמצא שבר"ה שחל להיות בשבת יש בנוסח התפלה , שבו אומרים פסוקי שופרות, חיוב מן התורה ! (ועד"ז בנוגע לנוסח הוידוי ביוהכ"פ וכו'). ובענין זה רואים גודל מעלת התורה, שאפי' ענין השבת שיכול לפעול את הפעולה דתק"ש (שלכן לא נצרך כ"כ הענין דתק"ש ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, כמבואר בדא"ח), אינו יכול לפעול את הפעולה ד אמירת פסוקי שופרות שבתורה , וזה צ"ל גם…
-
8 Sep 2026
יום ג', כ"ו אלול, ה'תשפ"ו
התוכן א) ברכת ה' ד"ברכנו אבינו" הוא כש"כולנו כאחד", ובודאי לא ידקדק ה' עד כמה הוא ה"כולנו כאחד" כי בפנימיות הלב רוצה בזה כל אחד!; סיום ימי סליחות צ"ל בשמחה גדולה שפורצת כל הגדרים ופועלת הרחבה כפשוטה בכל הענינים ונצחון גמור על היצה"ר וכו'. ב) ביום ג' דסליחות היו הרביים אומרים מאמרים ביחידות , החל מאדה"ז שחזר מאמר "רק לבנו המיוחד" ועד"ז שאר הרביים וכו', וכל אחד צווה שהענין יישאר בסוד , וכן אמר אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר שהענין יישאר בסוד " עד הזמן שיצווה לגלות ", וברשימה בשנת תש"ה בהיותו בארה"ב גילה ענין זה! וא"כ מובן יוקר הענין וכו', והטעם שענין זה מסופר שם בפרטיות עם שמות כל…
-
6 Sep 2026
יום א', כ"ד אלול, ה'תשפ"ו
התוכן יש לספק צרכי החגים דחודש תשרי לכל הנצרכים, החל מר"ה ע"פ מ"ש בקשר לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר אין לו". וכדי שזה לא יהי' באופן ד"דקדירא דבי שותפי", ה"ז לכל לראש שייך לרבני המקום ומנהיגי הקהל. ולהתחיל בזה מיד, כך שכבר בערב ר"ה יהיו לכולם את מה שצריך, ועאכו"כ ב"זמן שמחתנו"; התחלת אמירת הסליחות היא "לך הוי' הצדקה ", ובתור הכנה לזה יש להתעסק בענין הצדקה , ואז יקויים מ"ש "טרם יקראו ואני אענה", והולכים לאמירת הסליחות בשמחה , וכידוע הסיפור שפעם בליובאוויטש התוועדו חסידים במוצאי שבת סליחות והלכו לסליחות באופן "אַז מ'האָט זיך געשאָקלט" (וע"ד מ"ש בגמ' שההכנה ללימוד התורה באופן…
-
4 Sep 2026
יום ועש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול, ה'תשפ"ו
התוכן " אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם , ראשיכם שבטיכם .. שואב ממיך וגו'" [כמ"ש בתחילת פ' נצבים]. ומבאר בזה אדה"ז בלקו"ת ש"היום" קאי על ראש השנה, שאז הוא הזמן שבנ"י מתאחדים לאחדים כאחד להכתיר הקב"ה למלך, "תמליכוני עליכם .. במה בשופר". ואז נעשה, כבהמשך הכתוב "לעברך בברית ה"א וגו'" – דענין הכריתת ברית הוא כמו שני אוהבים שכורתים ברית ביניהם ש"שניהם עוברים בתוך גוף אחד להיות לאחדים". אבל ההתחלה בזה היא – ע"י הכתרת המלך של בנ"י . והטעם שדוקא בנ"י יכולים לעורר מחדש את הרצון של הקב"ה להיות מלך הוא כמו שממשיך הכתוב "למען הקים אותם היום לו לעם " – הם (גם מלשון) עִמו ואצלו . והעמידה לפני הקב"ה…
-
3 Sep 2026
יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול, ה'תשפ"ו
התוכן הכוונה בהאמור לעיל אודות ההוספה בלימוד התורה היא גם להאורחים . עליהם לארגן מיד שיעורי תורה לפחות פעמיים ביום – בלימוד הלכה למעשה ובלימוד לשם לימוד התורה, תפלה בציבור ונתינת הצדקה וכו'. ואשרי חלקם של כל המשתתפים, ובכך גם יפעלו על התושבים שגם הם יוסיפו בלימוד התורה (ובמכ"ש וק"ו). כל השנה זמנו הוא, ועאכו"כ בחודש אלול ובי"ב ימים האחרונים של החודש; כאן המקום להביע יישר-כח על גודל הנחת-רוח מהמארגנים אש"ל עבור האורחים בדרכי נועם שלום וכבוד, ובודאי יעזרו להם. ולהדגיש: המנהג שנתפשט הוא שגם לנשי ובנות חב"ד ישנן שיעורי תורה, ומהן יראו וכן יעשו כל אשה ובת בישראל שיהי' להן שיעור קבוע בתורה כל יום,…
-
2 Sep 2026
יום ד' פ' נצבים-וילך, כ' אלול, ה'תשפ"ו
התוכן זה שגם אצל בני-נח שייך להיות הבנה בתורה (בנוגע לז' מצוות וכו') [אע"פ דגם זה שבנ"י יכולים להבין את התורה, חכמתו של הקב"ה , הוא רק בגלל ש" נתן לנו את תורתו"], הוא, כי ה' רוצה שיהי' " ובחרת בחיים " [כמ"ש בסיום פ' נצבים], שהאדם יבחור בבחירתו החפשית ללמוד תורה, ואם השגת התורה היתה קיימת בגלוי רק אצל בנ"י היתה מתבטלת כל ענין הבחירה. וההוראה : מכאן רואים עד כמה נוגע להקב"ה ענין הבחירה אצל בנ"י, עד שבגלל זה "הוריד" את התורה, " חמדה גנוזה " " שעשועים לפניו ", כ"כ שגם לאינו-יהודי ועושה היפך רצונו תהי' הבנה בתורה ! ובמילא כאשר בוחרים לעשות ענין בלתי-רצוי או אפי' ענין רשות , יש לדעת שעי"ז לוקחים…
-
1 Sep 2026
יום ג' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול, ה'תשפ"ו
התוכן בפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" [רביעי פ' נצבים] יש שייכות גלוי' לחודש אלול – ד" א ת ל בבך ו את ל בב" ר"ת אלול. בר"ת זה לא נכללו התיבות שבתחלת הפסוק "ומל ה"א", כי תוכן העבודה דחודש אלול מתבטא בד' תיבות אלו דוקא . והביאור: העבודה דתומ"צ, ובפרט עפ"י הדגשת תורת החסידות, הוא להביא האדם לידי ביטול . וזהו גם החידוש דחודש אלול , דגם כאשר עוסקים בענינים של " שדה " מרגישים מציאותו של המלך ומתבטלים בפניו. ולכן התחלת הר"ת של "אלול" הוא דוקא ב" את לבבך ואל לבב" כי " את " מורה על נקודת הביטול , וכמחז"ל "את – הטפל לבשרו". ולא משנה כ"כ כיצד בא למצב הביטול ("ומל ה"א") אלא הפועל ממש שעומד…
Take it with you
The Melo app keeps playing with the screen off, works in the car and on your watch, wakes you to your station, and browses the whole catalogue offline. Free, no ads, no account.
