Episode notes
התוכן 1. מהחילוקים הבולטים בין משה רבינו ואדמו"ר האמצעי, ה"אושפיזין" דיום זה, הוא: משה רבינו אכן קיבל את כל התורה כולה, גם פנימיות התורה, ואדרבה – בשעת מעמד הר סיני היו עניני פנימיות התורה בגלוי יותר מאשר עניני נגלה דתורה, אמנם בנוגע ללימוד התורה דכל ישראל במשך הדורות – עיקר ענינו הוא "רבינו" בנגלה דתורה. אבל אדמו"ר האמצעי הי' חידושו "רחובות הנהר" בפנימיות התורה, עד שגם בדורנו זה כאשר הגילוי וההפצה של פנימיות התורה מוכרח ביותר – בולט החידוש בדרושיו עד ד"לאו כל מוחא סביל דא". 2. לחגוג שמחת בית השואבה דוקא ברשות הרבים – שכל בריאתו הוא כדי שבנ"י יעשו ממנו "רשות היחיד " ליחידו של עולם עי"ז…
Podcast
The Daily Sicha - השיחה היומית
The Daily Sicha · Devotional & Spiritual · Hebrew
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day. https://thedailysicha.com/
More from The Daily Sicha - השיחה היומית All episodes →
-
6 Oct 2026
יום ג' פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן הוראה מפ' בראשית לתלמידי הישיבות (שביחד עם רגש השביעות רצון כתוצאה מההצלחה בלימוד התורה, צ"ל ה"לבו דואג בקרבו" על כך שהזמן שעבר לא נוצל כראוי, ובכל אופן בודאי שביכלתו להוסיף עוד יותר): התחלתה היא בפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ("לרבות תולדותיהם") ואת הארץ ("לרבות תולדותי'")". ואיתא בזהר אשר כשם שהקב"ה בורא את העולם ע"י התורה כן הלומד תורה מקיים את (חלקו ב)העולם. וי"ל שהפעולה בעולם נפעלת במיוחד ע"י לימוד נגלה דתורה (שעיקר ענינו – בירור עניני " ארץ " בעוה"ז הגשמי) ותורת החסידות (שעיקר ענינה הוא בלימוד עניני " שמים " וכו') גם יחד . כיון ש"חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" – הרי הכוונה…
-
5 Oct 2026
יום ב' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן בקשר לנסיעת בנ"י מביהמ"ק לביתם לאחרי שמע"צ מצינו אזהרה מיוחדת "כבנים הנפרדים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם ". ולכאו' הי' צ"ל "קשה עלי פרידת נו " ולא "פרידת כם "? והביאור: מדובר כאן בנוגע ה"פרידה" שבין יהודי א' לשני : דמכיון שעכשו, לאחרי שמע"צ, נוסעים בנ"י כ"א למקום אחר , ובמשך תקופה ארוכה של ששה חדשים (עד לחה"פ שאז יעלו לרגל עוה"פ), ותקופת חורף (שממעטים לצאת החוצה ולפגוש אנשים), ולכן יש צורך להזהיר שהדבר לא יגרום ל"פרידת כם ". אבל בנוגע ל"פרידה" בין הקב"ה לבנ"י אין צריכים שום אזהרה ח"ו - ברור שהקב"ה נמצא עם כאו"א מישראל בכל זמן (ולא רק שבת ויו"ט) ובכל מקום ! ואף ש"מלא כל הארץ…
-
2 Oct 2026
יום ועש"'ק, הושענא רבה, ה'תשפ"ז
התוכן בההתוועדות דשמחת-תורה דובר, שבעמדנו במעמד ומצב שרוקדים עם התורה, שזהו"ע היציאה ממדידות והגבולות – שיחליטו לתת צדקה בלי חשבונות (גם של) קדושה, ובודאי יקויים בפשטות מ"ש " ארבע הידות יהי' לכם והחמישית לפרעה" וכו'. זה לא הי' ענין של מגבית של " כסף " ח"ו, זה הי' ענין של " תן לי הנפש " – הכוונה היתה לראות האם "רקד" ויצא ממדידות והגבלות שלו (יחד) עם כספו... ובמילא מובן שזה שייך רק לאלו שהחליטו בזה באותה רגעים – סיום וחותם ההתוועדות של שמח"ת , יחד עם ההתעוררות המיוחדת של הניגון שהיתה אז וכו'. וגם מובן שענין זה לא שייך ל" מוסדות " וכו'. ולכן כל אלו שהחליטו בזה לאחר אותם רגעים (שאז כבר מתחילים…
-
1 Oct 2026
יום ה', יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן [המשך] כל עניני ר"ה (שענינה קבלת עול כנ"ל) מתגלים בחג הסוכות, ולכן ניתוסף בחה"ס גם הענין דניסוך המים , שמורה העבודה מצד קב"ע, כנ"ל. וכנ"ל שהעבודה במשך כל היום צ"ל עפ"י טעם ודעת (וכמודגש אצל לומדי תורה שמהם דורשים להשקיע את שכלם ולהתייגע להבין בשכלם עניני התורה), אבל היסוד של העבודה צ"ל קבלת עול . וזהו מה שניסוך היין הי' הן בבוקר והן בערב, אבל ניסוך המים הי' רק בבוקר . וזהו שהצדוקים, שהנהגתם היא עפ"י שכל , אינם מודים בניסוך המים , כי עפ"י שכל אין מקום לעבודה מצד קבלת עול. וזהו גם תוכן השמחה בשאיבת המים היא שמחה שאין לה הגבלה , כיון שבאה מצד הביטול וההתקשרות לה' שלמעלה מטו"ד . וזהו מה…
-
30 Sep 2026
יום ד', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן מהפסוק "ושאבתם מים בששון" למדים רק ששאיבת המים צ"ל בשמחה אבל מהו הטעם לגודל השמחה שבזה, עד ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו ?! וי"ל שכדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים (אפי') בנוגע לשאיבת במים – שאינה אלא הכנה לניסוך המים – שתהי' בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל (ע"ד הפירסום והפומבי בנוגע לקצירת העומר). וזהו גם הטעם שבנוגע לשמבה"ש דוקא הכינו מקום מיוחד שגם הנשים יוכלו לבוא ולראות וכו'. ועפ"י חסידות : " יין ", שיש לו טעם, מורה על עבודת ה' ע"פ טעם ודעת , ו" מים ", שאין להם טעם, מורה על עבודה שנעשית מצד קבלת עול . ובפרטיות: יהודי צריך לעבוד…
-
28 Sep 2026
יום ב', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן מענה לשואלים מהו המקור למ"ש אדה"ז בסידור שמצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בסוכה ? ועוד, מזה שהשל"ה כותב על דבר זה "מצא כתוב בכתבי האריז"ל " "מוכיח" שאכן אין הכרח לזה עפ"י נגלה !: ובהקדמה, דלכאו' הקושיא על אדה"ז היתה צ"ל – להיפך: מדוע כותב ע"ז רק שזהו "מצוה מן המובחר", הרי הדין הוא דבסוכה צ"ל "תשבו כעין תדורו" עד שאפי' עניני הרשות צ"ל בסוכה, עאכו"כ שמצות ד' מינים צ"ל בסוכה מן הדין ?! והביאור: כוונת אדה"ז היא שנוסף על החיוב לנטילת ד' מינים בסוכה מצד מצות סוכה , הנה גם כדי לקיים מצות ד' מינים מן המובחר ה"ז צ"ל בסוכה (וענין זה מקורו בכתבי האריז"ל). וההוראה: כדי שלימוד התורה (שזהו ענין…
-
25 Sep 2026
יום ועש"ק, י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן ידוע מה שאמרז"ל שמצוות לקיחת הד' מינים מורה על האחדות בין הד' סוגים בבני-ישראל – את הסוג שיש בהם תורה ("טעם") ומצוות ("ריח") ואת השאר הסוגים וכו'. ולכאו', מהו הצורך בלקיחת הד' מינים הגשמיים , הרי יכלו לפעול את האחדות ע"י העיקר – שיקחו א' מכל הד' סוגים דבנ"י ו"לנענעם" ביחד?! והביאור: הכוונה היא אכן לאחד את בנ"י – אבל זה צריך לבוא עד לעוה"ז הגשמי, נשמות בגופים . ועד"ז לא מספיק להסתגר בביהכנ"ס ובית המדרש, מקום שאין שם ענין מלבד יהדות, אלא מוטלת על כל א' השליחות "לעשות לו ית' דירה בתחתונים ". ועד"ז בנוגע לענין ה"מבצעים" המדובר לאחרונה – שענינם פעולות בגשמיות העולם : מבצע צדקה (שכוללת כל…
-
24 Sep 2026
יום ה', י"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ז
התוכן א) הקשר בין " מלכתחילה אריבער " למ"ש בחמישי דפ' וזאת הברכה : "דן גור ארי' יזנק מן ההבשן" - דן , ה" ירוד שבשבטים ", מקבל ענין שהוא "אריבער" למעלה מכל השבטים כולל "גור ארי' יהודה" - " גור ארי' " באופן של זינוק וקפיצה וכו'. וכן בסיום השיעור: "ובגאותו שחקים" - מקור ברכת כאו"א מישראל (כפי' רוב המפרשים) הוא ב" שחקים ", ובזה גופא באופן של " ובגאותו "! וברכות אלו נמשכות למטה מטה בפועל באופן של " וזאת הברכה " - מראה באצבעו הגשמי ואומר " זאת "! ב) לדאוג לכך שכאו"א מישראל יוכל לקיים את המצוה ד"ושמחת בחגך" עם משפחתו וכו', ולא לחכות בזה עד שיבואו אליו לבקש אלא עליו ללכת ולחפש את כל הזקוקים לעזרה,…
-
23 Sep 2026
יום ד', י"ב תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן פעם אמר אדמו"ר מהר"ש : "הבעש"ט והה"מ הם כתר דאצילות, רבנו הזקן – ספי' החכמה, אדמו"ר האמצעי – ספי' הבינה, והאבא (הצ"צ) – דעת". והמשיך: "כתר הוא ממוצע, ויש בו בחי' תחתונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, ובבחי' עליונה שבתחתון יש בו יסוד ושרש החכמה, ולכן רבנו הזקן (חכמה) ישב במזריטש (כי המגיד הוא בחי' התחתונה שבכתר)". וסיים: "איצט דאַרף מען צופאָרן צום טאַטן [אל האהל הק' של הצ"צ] הערן וואָס ס'טוט זיך". והביאור: כתר , ובפרט בחי' העליונה שבו, הוא בחי' הסובב שלמע' מעולמות ומקיף את כל העולמות בשווה , וידוע ש" דעת מחליף את הכתר ". וידוע שהנהגת אדמו"ר מהר"ש בכל הקשור לעסקנות ציבורית וההנהגה עם…
-
22 Sep 2026
יום ג', י"א תשרי, ה'תשפ"ז – מחרת יוהכ"פ "בשם השם"
התוכן תכלית השלימות והכוונה באמירת "שמע ישראל גו' אחד " עם כוונת מס"נ בפועל בסיום עבודת יוהכ"פ, בחי' יחידה שבנפש, היא – (לא יציאת הנפש מן הגוף, אלא) שהמס"נ תתבטא ותתגלה בכל פרטי העבודה דתומ"צ (וזהו שממשיכים לומר לאח"ז ג"פ "ברוך שם וגו'", וז"פ "ה' הוא האלקים"), ועד גם בעניניו הגשמיים , וכמו שאומרים לו מיד במוצאי יוהכ"פ " לך אכול בשמחה לחמיך "! אמנם האכילה הוא ע"י שיניים גשמיים וכו', אבל מי הוא האוכל – יחידה שבנפש ! ועד ש( אצלו עכ"פ) ניכר בגלוי שכל פרטי עניניו חדורים עם יחידה שבנפש. וכהסיפור על החסידים ברוסיא שהלכו פעם ברחוב לאחרי התוועדות חסידית שבה דיברו בענין הביטול, ושוטר א' צעק לעברם 'מי…
Take it with you
The Melo app keeps playing with the screen off, works in the car and on your watch, wakes you to your station, and browses the whole catalogue offline. Free, no ads, no account.
