Episode notes
התוכן הוראה מפ' בראשית לתלמידי הישיבות (שביחד עם רגש השביעות רצון כתוצאה מההצלחה בלימוד התורה, צ"ל ה"לבו דואג בקרבו" על כך שהזמן שעבר לא נוצל כראוי, ובכל אופן בודאי שביכלתו להוסיף עוד יותר): התחלתה היא בפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ("לרבות תולדותיהם") ואת הארץ ("לרבות תולדותי'")". ואיתא בזהר אשר כשם שהקב"ה בורא את העולם ע"י התורה כן הלומד תורה מקיים את (חלקו ב)העולם. וי"ל שהפעולה בעולם נפעלת במיוחד ע"י לימוד נגלה דתורה (שעיקר ענינו – בירור עניני " ארץ " בעוה"ז הגשמי) ותורת החסידות (שעיקר ענינה הוא בלימוד עניני " שמים " וכו') גם יחד . כיון ש"חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" – הרי הכוונה…
Podcast
The Daily Sicha - השיחה היומית
The Daily Sicha · Devotional & Spiritual · Hebrew
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day. https://thedailysicha.com/
More from The Daily Sicha - השיחה היומית All episodes →
-
12 Oct 2026New
יום ב' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ז
התוכן מטרת התוועדות זו היא לנצל את ההישגים של שנים האחרונות שע"י יכולים דברי רבותינו נשיאנו עצמם שחוזרים עליהם כאן להגיע מיד לכל מקום. וזהו מ"ש בזהר עה"פ "בשנת שש מאות לחיי נח גו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו" – " בשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'" – שמקשרים זאת עם גילוי הבעש"ט שהי' לערך בשנת ה'ת"ק, ויש לנצל התפתחויות האחרונות בחכמות העולם עבור הפצת עניני התורה בכלל והפצת המעיינות במיוחד, כולל גם שאת ההכרזה מליובאוויטש ד"ויעקב הלך לדרכו", לאחרי סיום העבודה דחודש תשרי, תגיע בבת-אחת מד' אמות של נשיא דורנו לכל קצוי…
-
11 Oct 2026
יום א' פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ז
התוכן עה"פ "אלה תולדות נח נח וגו'" [בתחילת פ' נח] מפרש בזהר ש" נח " הוא מלשון " נייחא ", וב"פ "נח" היינו " נייחא בעליונים ונייחא בתחתונים ". וההוראה: כאשר יהודי מתבונן סביבו ורואה שה"חושך יכסה ארץ וגו'" וחושב שאינו חזק מספיק כדי להתמודד עם העולם וכו', עליו לדעת ש"כבר הי' לעולמים" – נח הי' אחד ויחיד שעמד מול העולם כולו, ומ"מ, ע"י הנהגתו באופן של "צדיק תמים" נחל נצחון מוחלט בתכלית השלימות, ועד שפעל הענין ד" עולם חדש " לגמרי באופן ד"נייחא בעליונים ונייחא בתחתונים" ע"ד השלימות שתהי' לעת"ל! וזהו תוכן השם של פרשת השבוע , שכל יום וכל רגע של השבוע הוא יום ורגע של פ' " נח " – " נייחא "! אור ליום…
-
9 Oct 2026
יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן על כל ענין בתורה נאמר "אסתכל באורייתא וברא עלמא" – שתורה פועלת על כל העולם , עאכו"כ כשלומדים בתורה את הענין של " בראשית ברא אלקים וגו'", שתוכנו – התחלת כל המציאות כולה. וע"י שיהודי מתקשר עם התורה הוא נעשה בעה"ב על כל העולם, כמובן גם מפרש"י על " בראשית " – בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית – שע"י שיהודי מתקשר עם " בראשית " – תורה, נעשה גם הוא בעה"ב על כל העולם (בשבילי נברא העולם) – "את השמים ואת הארץ". ועפי"ז יובן יותר פתגם הרביים ש" אַזויווי מ'שטעלט זיך אַוועק ש"פ בראשית אַזוי גייט דאָס דערנאָך דעם גאַנצן יאָר ", וזה זמן מתאים לקבלת החלטות טובות על כל השנה כולה ! א'…
-
8 Oct 2026
יום ה' פ' בראשית, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן פרש"י בהתחלת פ' בראשית: "אמר ר' יצחק לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם . . ומה טעם פתח בבראשית ... שאם יאמרו אוה"ע לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעת גוים הם אומרים כל הארץ של הקב"ה היא הוא בראה . . ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". ונשאלת השאלה בפשש"מ – למה לא נתנה הקב"ה לבנ"י מלכתחילה (ואז לא יהא צורך לשנות את הסדר בתורה)?! והביאור: אם הי' נותן אז את א"י ל" אחד הי' אברהם", או ל" שבעים נפש" בני יעקב הי' רוב הארץ נשאר מדבר שממה עם "נחש שרף ועקרב" וכו'. ועוד י"ל: כדי שכשיכנסו לארץ יהי' "הכל מוכן לסעודה" וימצאו שם " ערים גדולות וטובות אשר לא בנית ובתים מלאים כל טוב אשר…
-
7 Oct 2026
יום ד' פ' בראשית, כ"ו תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן אע"פ שר"ה הוא ה"ראש" של השנה, אבל גם כללות חודש תשרי (אותיות רשית) הוא בבחי' "ראש" של השנה. כי עיקר השנה, כשנה שבה צריך למלא שליחות ה' לפעול בהעולם שיהי' דירה לו ית', מתחיל בעיקר לאחרי חודש תשרי. כי בחודש תשרי, נוסף לזה שהוא חודש מרובה במועדות, הנה גם ימי החול שבו המותרים במלאכה עומדים תחת ההשפעה של ימי היו"ט שבו, והעסק ב"עובדין דחול" אז אינו כמו לאחרי סיום חודש תשרי. ובזמן ביהמ"ק הי' זה בגלוי, שלקח משך זמן עד שחזרו לביתם לאחרי העלי' לרגל, ומזה מובן גם בעבודה רוחניית בזמן שאין ביהמ"ק קיים. ובפרט למנהג חב"ד שלא אומרים תחנון במשך כל חודש תשרי. ויה"ר שמחודש תשרי יומשך כך על כל השנה, שאפי'…
-
5 Oct 2026
יום ב' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן בקשר לנסיעת בנ"י מביהמ"ק לביתם לאחרי שמע"צ מצינו אזהרה מיוחדת "כבנים הנפרדים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם ". ולכאו' הי' צ"ל "קשה עלי פרידת נו " ולא "פרידת כם "? והביאור: מדובר כאן בנוגע ה"פרידה" שבין יהודי א' לשני : דמכיון שעכשו, לאחרי שמע"צ, נוסעים בנ"י כ"א למקום אחר , ובמשך תקופה ארוכה של ששה חדשים (עד לחה"פ שאז יעלו לרגל עוה"פ), ותקופת חורף (שממעטים לצאת החוצה ולפגוש אנשים), ולכן יש צורך להזהיר שהדבר לא יגרום ל"פרידת כם ". אבל בנוגע ל"פרידה" בין הקב"ה לבנ"י אין צריכים שום אזהרה ח"ו - ברור שהקב"ה נמצא עם כאו"א מישראל בכל זמן (ולא רק שבת ויו"ט) ובכל מקום ! ואף ש"מלא כל הארץ…
-
2 Oct 2026
יום ועש"'ק, הושענא רבה, ה'תשפ"ז
התוכן בההתוועדות דשמחת-תורה דובר, שבעמדנו במעמד ומצב שרוקדים עם התורה, שזהו"ע היציאה ממדידות והגבולות – שיחליטו לתת צדקה בלי חשבונות (גם של) קדושה, ובודאי יקויים בפשטות מ"ש " ארבע הידות יהי' לכם והחמישית לפרעה" וכו'. זה לא הי' ענין של מגבית של " כסף " ח"ו, זה הי' ענין של " תן לי הנפש " – הכוונה היתה לראות האם "רקד" ויצא ממדידות והגבלות שלו (יחד) עם כספו... ובמילא מובן שזה שייך רק לאלו שהחליטו בזה באותה רגעים – סיום וחותם ההתוועדות של שמח"ת , יחד עם ההתעוררות המיוחדת של הניגון שהיתה אז וכו'. וגם מובן שענין זה לא שייך ל" מוסדות " וכו'. ולכן כל אלו שהחליטו בזה לאחר אותם רגעים (שאז כבר מתחילים…
-
1 Oct 2026
יום ה', יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן [המשך] כל עניני ר"ה (שענינה קבלת עול כנ"ל) מתגלים בחג הסוכות, ולכן ניתוסף בחה"ס גם הענין דניסוך המים , שמורה העבודה מצד קב"ע, כנ"ל. וכנ"ל שהעבודה במשך כל היום צ"ל עפ"י טעם ודעת (וכמודגש אצל לומדי תורה שמהם דורשים להשקיע את שכלם ולהתייגע להבין בשכלם עניני התורה), אבל היסוד של העבודה צ"ל קבלת עול . וזהו מה שניסוך היין הי' הן בבוקר והן בערב, אבל ניסוך המים הי' רק בבוקר . וזהו שהצדוקים, שהנהגתם היא עפ"י שכל , אינם מודים בניסוך המים , כי עפ"י שכל אין מקום לעבודה מצד קבלת עול. וזהו גם תוכן השמחה בשאיבת המים היא שמחה שאין לה הגבלה , כיון שבאה מצד הביטול וההתקשרות לה' שלמעלה מטו"ד . וזהו מה…
-
30 Sep 2026
יום ד', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן מהפסוק "ושאבתם מים בששון" למדים רק ששאיבת המים צ"ל בשמחה אבל מהו הטעם לגודל השמחה שבזה, עד ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו ?! וי"ל שכדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים (אפי') בנוגע לשאיבת במים – שאינה אלא הכנה לניסוך המים – שתהי' בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל (ע"ד הפירסום והפומבי בנוגע לקצירת העומר). וזהו גם הטעם שבנוגע לשמבה"ש דוקא הכינו מקום מיוחד שגם הנשים יוכלו לבוא ולראות וכו'. ועפ"י חסידות : " יין ", שיש לו טעם, מורה על עבודת ה' ע"פ טעם ודעת , ו" מים ", שאין להם טעם, מורה על עבודה שנעשית מצד קבלת עול . ובפרטיות: יהודי צריך לעבוד…
-
29 Sep 2026
יום ג', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן 1. מהחילוקים הבולטים בין משה רבינו ואדמו"ר האמצעי, ה"אושפיזין" דיום זה, הוא: משה רבינו אכן קיבל את כל התורה כולה, גם פנימיות התורה, ואדרבה – בשעת מעמד הר סיני היו עניני פנימיות התורה בגלוי יותר מאשר עניני נגלה דתורה, אמנם בנוגע ללימוד התורה דכל ישראל במשך הדורות – עיקר ענינו הוא "רבינו" בנגלה דתורה. אבל אדמו"ר האמצעי הי' חידושו "רחובות הנהר" בפנימיות התורה, עד שגם בדורנו זה כאשר הגילוי וההפצה של פנימיות התורה מוכרח ביותר – בולט החידוש בדרושיו עד ד"לאו כל מוחא סביל דא". 2. לחגוג שמחת בית השואבה דוקא ברשות הרבים – שכל בריאתו הוא כדי שבנ"י יעשו ממנו "רשות היחיד " ליחידו של עולם עי"ז…
Take it with you
The Melo app keeps playing with the screen off, works in the car and on your watch, wakes you to your station, and browses the whole catalogue offline. Free, no ads, no account.
